עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
יובלנוםנום23smooth criminalשקד
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אני  (25)
אהבה  (23)
אתה  (12)
שיר  (12)
דיכאון  (7)
סוף  (6)
שירה  (6)
אהבה ראשונה  (5)
לב שבור  (4)
אכזבה  (3)
בכי  (3)
דימוי  (3)
חברה  (3)
חברים  (3)
טבעונות  (3)
כתיבה  (3)
פרידה  (3)
שירים  (3)
אוף  (2)
אנחנו  (2)
דימוי עצמי  (2)
דמעה  (2)
זיכרון  (2)
חלום  (2)
חמלה  (2)
יאוש  (2)
יחסים  (2)
לבד  (2)
לילה  (2)
מוות  (2)
משבר  (2)
משפחה  (2)
נמאס  (2)
עצב  (2)
פרק  (2)
צדק  (2)
קשה  (2)
אהבהראשונה  (1)
אובדן  (1)
אוהבת  (1)
אופי  (1)
אמת  (1)
אנשים  (1)
באסה  (1)
בגרות  (1)
ביטחון  (1)
געגוע  (1)
דיוק  (1)
החיים  (1)
הצילו  (1)
ומהשביניהם  (1)
זה נגמר לתמיד  (1)
חוסר צדק  (1)
חוסרביטחון  (1)
חיים  (1)
חרא  (1)
חשוב  (1)
יום  (1)
יופי  (1)
כעס  (1)
לא אוהבת  (1)
לאביחד  (1)
מבאס  (1)
מוזה  (1)
מחלה  (1)
מעצבן  (1)
מתסכל  (1)
נאמנה לעצמי  (1)
נדב  (1)
סוג של שיר  (1)
סיפור  (1)
סיפורים  (1)
סכנה  (1)
ספר  (1)
סרטן  (1)
עזרה  (1)
עצוב  (1)
עצובה  (1)
עצמי  (1)
פגישה  (1)
פחד  (1)
צמחונות  (1)
ראשון  (1)
רגיל  (1)
רוח  (1)
שוב  (1)
שונה  (1)
שלוש שנים  (1)
שלושניםנגמר  (1)
שלישי  (1)
שמחה  (1)
שנאה  (1)
שקר  (1)
תדמית  (1)
תומר  (1)
ארכיון
MY BEST SONGS

annamolly - incubus
one for the road -arctic monkeys
bring me to life- my immortal
sammertime sadness- lana del rey
life in technicolor-coldplay
purple rain- prince
שווים

אתה לבן אני שחור,
אני חשוך אתה באור
שמחמם כמו אמא,
ושדואג לך.
אתה קטן אני גדול
אני רוצה אתה יכול
לרקוד, לצעוד קדימה.
להיות שלם בין אנשים.

ואולי יבוא יום ונהפוך שווים
אתה תהיה לי נחל ואני לך ימים
ונזרום ביחד עד אין סוף
שנייה לפני שקו החוף מגיע
שנייה לפני שקו החוף מגיע

פוסטים בנושא מוות
בית הכנסת
08/02/2017 16:30
כמו שמכנים אותי
אובדן, מוות
בקצה הגבעה, יש בית כנסת. שם הלכנו אחרי האזכרה. מאז היום ההוא שבו אני והשמיים בכינו יחדיו כאילו הם הרגישו את הכאב בדיוק כמוני על בשרי הוא בער על נשמתי הוא שרף. מאז אותו היום, אני לא מרבה לעבור שם. לא דרך אותו השביל, או סמטה, כי הוא מזכיר לי  המשך...
0 תגובות
סבא
03/02/2017 17:11
כמו שמכנים אותי
געגוע, מוות
עוד שבוע עבר. עוד שבוע בלעדייך. הגעגוע שורט את הנשמה, והצלקת נעשית עמוקה יותר. בכל יום שעובר, זה שורף לי יותר. בכל שבוע שנגמר, זה רק מתעצם. מחלחלת לי ההבנה שלא אראה אותך יותר. הקול שלך ישאר לי רק בתור זיכרון ישן, בתור הד שיתלווה לצידי. הרגעים שחקוקים לי בראש,  המשך...
0 תגובות